יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

חיסון ילדים


אחרי הולדת הבת שלי אור נחשפנו ולמדנו את נושא חיסון הילדים. עד אז לא תיארתי לעצמי עד כמה הנושא מורכב ומנוגד. מחד, יש את הממסד הרפואי ובראשו משרד הבריאות שלוחץ מאוד על הורים לחסן ואף בונה תכנית מאוד אגרסיבית של חיסונים - תכנית מהעמוסות והצפופות ביותר בעולם!

מאידך שמעתי על הרבה מקרים של מפגעי חיסונים, ילדים אשר חלו אחרי חיסונים - החל מתסמינים זמניים וכלה בפגיעות בריאותיות קשות מאוד. כאן נוצר ניגוד מול הרפואה הקונבנציונלית אשר מתקשה לקבל אבחנה זו. מבחינתה, עדיין אין הוכחה שהחיסונים גורמים לפגיעות אלו ולכן ההנחיה של משרד הבריאות בעינה עומדת. עדיין לי קשה להתעלם מהדוגמאות שיש למפגעי חיסונים.

למיטב אבחנתי, אין כאן עמדה אחת נכונה באופן מוחלט. מצד אחד יש את הממסד הרפואי שמתסכל על המציאות דרך הסטטיסטיקה, ומצד שני יש את כל אותם פרטים אשר חייהם נפגעו ואף נהרסו. להבחנתי, לרפואה האקדמית יש בעיה לקבל הוכחות מסדר לוגי שני ומעלה; כלומר, ראָָָיה או הוכחה המסתמכת על סיבה ותוצאה הרפואה יכולה לקבל, אבל אם ההקשר הוא עקיף יותר אז קשה לה.

אם חיסון – שהוא למעשה זיהום מכוון - אשר ניתן לתינוק או לפעוט, פוגע במערכת החיסון שלו באופן קשה מדי אזי המחלה יכולה להתפרץ במגוון רחב של אופנים. לכן אין "הוכחה ישירה" לקשר בין הפגיעות אל החיסון.

לדעתי – וכך אשתי ואני פעלנו – מחובתו של כל הורה ללמוד על החיסונים המומלצים, להבין את הצורך מול הסיכון ולחסן את הילדים באופן מושכל. להבין מה מחסנים ומדוע, לחסן מתוך מודעות ולא בעיוורון.

אני מדגיש בזאת שאינני פוסל או מתנגד לחיסון ילדים, להפך: אני כן מחסן את הבת שלי, אלא בתכנית חיסונים שבניתי יחד עם יועצת מקצועית שהיא רופאה והומיאופטית המתמחה בחיסונים.

מאידך אני גם חייב גם לציין שלפי מיטב ידעתי, מיעוט הרופאים והאחיות מתמצאים לעומק בנושא החיסונים (אתם מוזמנים לשאול את הרופאים שאתם מכירים!) ויש הרבה מאוד רופאים שלא מחסנים את ילדיהם...

היריעה כאן באמת קצרה מדי כדי לסקור את כל הנושא המורכב הזה ולכן אתמקד במקרה שהיה לנו.

לפני כמה שבועות לקחנו את בתי אור בת השנה וחמישה חודשים לקבל חיסון, הפעם נגד דלקת קרום המוח(!). הפצע בירך הזדהם והפך "צבעוני" עם כל מני גוונים של לבן, אדום וכחול. הבעיה העיקרית הייתה שהמקום התנפח מאוד והתקשה עדי כדי כך שהיא בכתה מכל נגיעה ואפילו ממגע המכנסיים.

כמובן שרצנו לרופא - הוא אמר שזה צפוי ונתן אנטיביוטיקה, למקרה הצורך. אמרנו שאנחנו כעקרון מעדיפים לא לתת, אז הוא השאיר את זה לשיקולנו. אני שמח על הרפואה הקונבנציונלית שיש לה כלים לעזור במקרים קשים או דחופים ואני רואה בתאום טוב בינה לבין הריפוי הטבעי כדבר רצוי.

הבעיה שעדיין נותרה היתה הכאבים של אור. היא הגיעה למצב שהיא פוחדת שיגעו בה והיינו צריכים פתרון מהיר. ייעודה של אלטרנתרפיה הוא במחקר ולימוד עמוקים למציאת ריפוי שורשי, לעומת יכולות של הרגעה מידית שניתן למצוא בשיטות אחרות.

היעילות של אלטרנתרפיה קשורה במידה רבה למידת הדיוק באבחון, כלומר אם האבחון מוצא במדויק את שורש הבעיה אז הריפוי הוא כמעט מיידי; מאידך, ישנם מקרים רבים בהם יש צורך במספר אבחונים וטיפולים בשביל למצוא את גרעין הכשל ולכן הריפוי מגיע רק אחרי מספר ניסיונות.

מיד עם הופעת שטף דם באזור הזריקה אבחנתי אצל אור נוכחות של חיידקים מהחיסון שהתפשטו בגוף ונוכחות נגיפים של נשאי החיסון אשר הדליקו את השריר שבו ניתנה הזריקה. נגיפים אלו יצרו את הנפיחות והקשיות הכואבת.

ביצעתי טיפול אופייני להרחקת טפילים: שאיבת אנרגיה ומרכיבי יסוד מהם, מילוי אנרגיה ומרכיבי יסוד בתאים והרקמות הפגועים, מילוי אנרגיה במנגנוני הפגת דלקות בגוף וזרימת דם ברקמות הפגועות. כבר בסוף אותו יום אור כאבה פחות ולמחרת בבוקר האזור התרכך.

כמובן שאני לא יכול לדעת כמה זמן היה לוקח למקום להירפא ללא הטיפול – אפשרות זו היא דמיונית בלבד, שכן אינני יודע איך לפצל את המציאות ולבחון את שתי התוצאות... אבל אני מספר את זה אחרי דוגמאות רבות של ריפוי זיהומים.

מעל הכל – אני מאושר שיש ביכולתי לעזור לבת שלי. לא מעניין אותי בכלל כמה "אחוזים" אני תרמתי וכמה התהליך הטבעי – כל הקלה וכל קיצור בזמן הסבל שלה שווה כל מאמץ וכל ניסיון. למען האמת, המאמץ לא היה כל-כך גדול. נכון שכיום יש לי כבר מיומנות לא מבוטלת, אבל כל הורה יכול ללמוד כיצד לעזור אנרגטית לילדיו באופן יומיומי.

יכולת שגרתית לעזרה ראשונה אנרגטית יכולה לחסוך סיבוכים וטיפולים קשים יותר. תגובה מוקדמת, עדינה ועוצמתית כמו הטיפול האנרגטי יכולה להפיג כשלים בריאותיים בשלבים התחלתיים, באופן בטוח ופשוט. אחרי 12 שנים בתחום עדיין אני נפעם מהמהירות שבה ניתן לפתח יכולות ריפוי ניכרות, בייחוד 
לעומת תחושת המבוכה שיש בתחילת הלימודים, תחושה ההופכת מהר מאוד להתרשמות עמוקה.

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

קליניקות חדשות

עברתי לקליניקות חדשות!
האחת ברמת-אביב, רח' טורטשינר 1 (ליד ברודצקי), בימי שני אחה"צ,
והשניה בנס-ציונה, רח' בן גוריון 4 (הבית האדום), בימי ששי בבוקר.
להתראות!