מקרה שהיה.
אתמול בתי אור בת השנה וחצי התעוררה לפנות בוקר עם חום, נתנו לה נר של אקמול והיא נרדמה בחזרה. בבוקר היא קמה מוקדם, עם שלשול גדול מאוד ועם קצת חום וחשבנו אם לשלוח אותה לגן. זה היה בסביבות 06:15. כפי שכל הורים לפעוטות יודעים, להשאיר אותה בבית זה הפסד ימי עבודה ואצלנו אשתי לא מקבלת החזר על היום הראשון ואני הייתי לפני יום קריטי של דד-ליין.
בפעם הראשונה שהיא קמה בלילה ניסתי לטפל בה וכנראה שהטיפול הצליח רק חלקית כי היא קמה עם קצת חום עדיין. בבוקר החלטתי לאזור כוח ולטפל ברצינות. ישבתי כרבע שעה ואיך שסיימתי לטפל החום של אור ירד והיא נראתה יותר טוב. החלטנו להמשיך את היום כרגיל ולשלוח אותה לגן.
לקחתי אותה לגן וסיפרתי לגננת על החום והשלשול ואז היא סיפרה לי שהיא יודעת על "וירוס בטן" שמסתובב בגנים והסימפטומים הם בדיוק שלשול ואולי קצת חום. סיכמנו שאם השלשול חוזר או החום עולה אז אנחנו באים לקחת את אור.
השלשול והחום לא חזרו. אור התנהגה ואכלה כרגיל ובבריאות.
למעשה, אור הייתה חולה למשך שעות ספורות בלבד, שכן בערב קודם היא הייתה בריאה לחלוטין ובבוקר אחרי הטיפול היא היתה שוב בריאה. סיפורים כאלה חוזרים שוב שוב גם אצלנו וגם אצל ילדים של מטופלים ותלמידים שלי.
אופן הטיפול
זו דוגמה יפה למחלה לא-כרונית, שגרתית, אשר מתפרצת באופן נקודתי. כאן אור נדבקה בנגיפים במערכת הלימפה והדם ונוצרה דלקת נגיפית אשר גרמה לחום לעלות. מערכת העיכול נדבקה בחיידק, קצת בקיבה ובעיקר במעיים, מה שהביא את השלשול.
ראשית, חיפשתי מה גורם לפגיעות של אור שבעטייה חדרו הנגיפים והחיידקים - הסיבות לכך מגוונות, אפשר לקרוא עליהן בפוסט קודם. במקרה זה גיליתי שני גורמים:
1) נתינה מוגזמת של אנרגיה לזולת (אפשר לקרוא עוד על כך כאן);
2) שאיבת אנרגיה קוסמית מלמעלה (שוב, כאן).
אור המתוקה והמדהימה שלי, היא נדבנית אנרגיה גדולה. למעשה רוב התינוקות והפעוטות הם כאלה מכיון שהם תמימים ובלתי-אמצעיים והם לא מעלים על דעתם למה לא לתת. זוהי יכולה להיות נקודת מפנה מרכזית מאוד בהתפתחות הילד: אם ההורים מכירים את התופעה - אם במודע או שלא - אז הם יודעים להחזיר את האנרגיה שניתנה באמצעות הרבה אהבה פעילה. אם לא אז הילד יכול לגדול עם חסך אנרגטי אשר מחליש ויכול להוביל להתפתחות של כשלים וקשיים שונים.
אני מאזן את נתינת האנרגיה של אור באופן שגרתי, שכן זה נורמלי שלא כל הילדים בגן מאוזנים מבחינה אנרגטית ובגלל הרגש שלה היא נותנת יותר ממה שהיא מקבלת חזרה.
באותו הזמן, ריק אנרגטי כלשהו מרבדים עליים התחבר אל אור ושאב ממנה, דבר שהחליש עוד יותר את החוסן הטבעי של התאים והרקמות ופתח את הפרצה דרכה חדרו הטפילים. מצאתי מקור הריק, את הכשל בתפקוד האנרגטי של אותו גורם על-ארצי ותיקנתי. יחד עם איזון נתינת האנרגיה, הרגשתי איך אור מתחזקת מיד.
ההמשך היה פשוט: הוצאתי את האנרגיה מהנגיפים והחיידקים, מילאתי אנרגיה בכל הרקמות שנפגעו ודירבנתי את תהליך השיקום העצמי.
איך שסיימתי, אור חזרה להשתובב והחום ירד כמעט לגמרי.
--------------------------------------------------------------------------------------------
מאמן תקשור לריפוי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה